עצות זהב לנחקר במשטרה

הכתבה נכתבה בשיתוף משרד עו"ד שאול-רן

זומנת לחקירה במשטרה? מעטים יודעים אך דווקא אזרחים נורמטיביים הם אלו שנקראים לתחנות המשטרה ברוב המקרים.

סכסוך שכנים, ריב סוער עם בן או בת הזוג או ויכוח על חניה שגלש לטונים צורמים – כל אלו ועוד עלולים לגרום לכם לקבל זימון לחקירה במשטרה. מה כדאי לכל נחקר לעשות? האם יש צורך להתייעץ עם עורך דין פלילי?

מושגי יסוד שחשוב להכיר
חשוב להכיר מספר כללים בסיסיים בחקירת משטרה:

1. חקירה תחת אזהרה: כשאדם נחקר במשטרה הוא עלול לומר דברים שיפגעו בו, יפלילו אותו ואף יובילו להגשת כתב אישום ומאסר. לכן, מחויב החוקר להזהיר את הנחקר שכל מה שהוא עתיד לומר, ישמש נגדו, יש לו זכות לשתוק וזכות להתייעץ עם עורך דין.
2. זכות ההיוועצות: לכל נחקר הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני החקירה – כשמדובר באדם "רגיל" שלא מורגל בחקירות משטרה, הזכות להתייעץ הופכת לחשובה כפל כפליים.
3. זכות השתיקה: כשאדם נחקר תחת אזהרה, הוא רשאי לשתוק ולא להשיב לשאלות החוקרים. נשמע כמו פתרון קסם, לא? אז זהו, שלא. זכות השתיקה מחזקת את הראיות נגד החשוד ועלולה לסבך אותו בהרשעה פלילית.
4. הזכות להימנע מהפללה עצמית: זכות דומה לזכות השתיקה, אך שונה במקצת. היא קיימת גם לנחקרים וגם לעדים בהליך הפלילי מתוך הבנה שלא ניתן להכריח אדם להודות בביצוע עבירה פלילית.

אלו ארבעת מושגי יסוד שחשוב להכיר בטרם נכנסים לחקירה במשטרה.

הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי
ממש עם תחילת החקירה, מקריא החוקר לנחקר את החשדות נגדו.

אם מדובר בחשד לעבירת אלימות, הנוסח יהיה: "אני, איש משטרה פלוני אלמוני, מודיע לך שאתה חשוד בביצוע עבירת תקיפה. כל מה שתאמר עלול לשמש נגדך, זכותך לא לומר דבר, אתה רשאי לשמור על זכות השתיקה ולהתייעץ עם עורך דין". 

בשלב זה, על הנחקר לבקש לעצור הכול ולממש את הזכות לקבלת ייעוץ לפני חקירה. 

אך מדוע זה חשוב?

1. הנחקר לא יודע אילו ראיות יש לחוקר נגדו.
2. הנחקר לא יודע אילו ראיות אין לחוקר נגדו.
3. לחוקר המשטרה מותר לשקר לנחקר ולספר לו שיש בידיו ראיות מפלילות.
4. החוקר יפעיל מניפולציות שונות על הנחקר כדי לגרום לו להודות.
5. הנחקר לא יודע את זכויותיו – למשל, האם חובה להסכים לבדיקת פוליגרף? או האם חובה למסור לחוקר את הקוד לטלפון הנייד?

קבלת ייעוץ משפרת את היכולת של הנחקר להתמודד עם החקירה, מחזקת את סיכויי ההצלחה בסגירת התיק הפלילי וההימנעות מהגשת כתב אישום. 

הסתיימה החקירה, מה עושים עכשיו?
עם תום החקירה קצין החקירות יכול להחליט לבצע אחד מאלו:

1. לשחרר את הנחקר לביתו.
2. לשחרר את הנחקר בתנאים מגבילים: הפקדת ערבות, ערבות עצמית, מעצר בית וכו'.
3. לעצור את החשוד ולהוביל אותו לבית משפט לדיון בהארכת מעצרו.

בין אם החשוד שוחרר הביתה ובין אם נעצר – תיק החקירה ממשיך להתנהל, המשטרה ממשיכה לחקור, לגבות עדויות, לתשאל עדים ולאסוף חומרים מפלילים נגד החשוד.

האם ניתן להשפיע על החקירה לטובת הנחקר?
בהחלט. עורך דין פלילי מנוסה יודע להשפיע על היחידה החוקרת לבצע פעולות חקירה שעשויות לחשוף את האמת ולנקות את החשוד מאשמה.

ישנן שתי גישות עיקריות בקרב סנגורים פליליים בשלבי החקירה:

1. הגישה הפסיבית: סנגורים שלא אוהבים לפעול בשלב החקירה, מעדיפים להמתין לסיום החקירה והחלטת הפרקליטות אם להגיש כתב אישום ולהעמיד את החשוד לדין. 
2. הגישה הפרו אקטיבית: סנגורים שיוצרים קשר עם היחידה החוקרת, שולחים מכתבים, דורשים דרישות ופועלים במרץ כדי לגרום למשטרה לחקור כיווני חקירה שמסייעים לחשוד לנקות את שמו.

האם החשוד עצמו יכול להשפיע על החקירה?

חד משמעית לא.

ניסיון של החשוד להשפיע על החקירה עלולה להוות עבירה פלילית של שיבוש הליכי חקירה. 
כשמדובר בהליכים פליליים, ההמלצה היא חד משמעית לפנות לאנשי מקצוע מוסמכים לקבלת ייצוג, ייעוץ וטיפול משפטי ובוודאי שלא לפעול לבד.

לאחר תום החקירה, התיק עובר לתובע פלילי מטעם המשטרה או הפרקליטות, התובע בוחן את התיק ומחליט אחד מאלו:

1. להגיש כתב אישום נגד החשוד.
2. לסגור את התיק בעילת חוסר ראיות, חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור.
3. להחזיר את התיק למשטרה עם הוראות להמשך החקירה ("השלמת חקירה").

גם בשלב זה, רשאי עורך הדין הפלילי מטעם החשוד לפעול לטובת לקוחו, לפנות לתובע ולשכנע אותו שלא להעמיד את החשוד לדין.

 אז מהן עצות הזהב לנחקר במשטרה?
על קצה המזלג, על נחקר במשטרה:

1. לא להפליל את עצמו.
2. לפנות לעורך דין לקבלת ייעוץ.
3. למלא אחר הוראות עורך הדין לאורך החקירה כולה.

ישראלים רבים נוטים להמעיט בערכה של משטרת ישראל וסבורים שתיקי חקירה ברוב המקרים נסגרים.
הנחה זו חסרת אחריות, רשלנית ומסתיימת ברוב המקרים בהפללה עצמית בחדר החקירות, קבלת כתב אישום והגעת לבית משפט בהליך פלילי.

בסופו של ההליך, צפוי הנאשם להרשעה פלילית, כתם שילווה אותו לעשרות שנים, לצד עונשים הקבועים בחוק. 
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ההליך היא באמצעות מזעור נזק פוטנציאלי, הרחבת הידע וקבלת כלים להתמודד וליווי מקצועי שיאזן את פערי הכוחות הגדולים בין משטרת ישראל לבין החשוד הקטן.