הכתבה נכתבה בשיתוף מכון דרור- פסיכולוגיה וחינוך
ראיון מיוחד עם רותי פרגר-מאור - מובילה באבחון, טיפול וייעוץ לצוותים חינוכיים בתחום המחוננות. פרגר-מאור היא פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה ומנהלת מכון דרור - פסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים.
איך לדעת אם הילד שלי מחונן?
אם תענו "כן" על כל עשרת הסעיפים, כפי הנראה הילד שלכם מחונן:
- שפה עשירה ביחס לגיל
- תפקודי זיכרון גבוהים
- יכולות הבנה וחשיבה המתאימות לגיל גבוה בשנתיים לפחות
- השקעה ועיסוק באופן כמעט בלעדי בתחומי עניין ייחודיים
- רגישות ופגיעות יתר
- שעמום במסגרת החינוכית
- התפתחות א-סינכרונית בולטת בין ההתפתחות האינטלקטואלית לבין הגופנית והרגשית
- יצירתיות גבוהה
- חוש צדק מפותח
- קושי ביצירת חברויות עם בני אותו גיל והעדפת חברת ילדים גדולים יותר ומבוגרים
באיזה גיל חשוב לאבחן את הילד המחונן?
כבר בגיל הגן. אם הילד מתלונן על שעמום בגן או בבית הספר, כאשר הגננת או מחנכת הכיתה מתלוננות על קשיים בתחום החברתי על אף תפקודו האינטלקטואלי הגבוה במיוחד של הילד, או כשהגננת/מחנכת הכיתה ממליצות לפנות לאבחון מכיוון שלהערכתן "הילד מתבזבז" בגן או בכיתה.
ילדים מחוננים לא מאובחנים שמשתעממים במסגרת החינוכית עלולים לאבד את המוטיבציה ללמידה בשל היעדר האתגר המתאים. אחת הסכנות היא דעיכת הסקרנות ההכרחית ללמידה ולמיצוי הפוטנציאל.
למה חשוב שההורים והמערכת החינוכית ידעו שהילד מחונן?
ברגע שהמחנכת או הגננת ידעו שהילד מחונן הן יוכלו להציע לו את האתגרים האינטלקטואלים המתאימים לו, כדי שיוכל להתפתח באופן תקין ולמצות את הפוטנציאל הייחודי הטמון בו.
כבר בגיל הגן חשוב להתחיל לספק לילד המחונן עבודות חקר וחוברות עבודה מתקדמות. החל מכיתה ג' קיימות תוכניות ייחודיות של משרד החינוך בהן תלמידים מחוננים ומצטיינים יכולים ליטול חלק.
מה הן המסגרות הייחודיות שהורים חייבים לדעת על קיומן?
ברוב היישובים בארץ מתקיים יום העשרה שבועי.
בתל אביב, רמת גן, חולון, חיפה ופתח תקווה יש כיתות מחוננים, במסגרת החינוך הרגיל, בהן לומד הילד בסביבה שמתאימה לו, עם תוכנית הלימודים המותאמת לתלמידים מחוננים בכל ימות השבוע. השילוב של הילד בסביבה חברתית ולימודית שכזו יסייע לו גם לרכוש חברים בקלות יתרה וגם לממש את הסקרנות והפוטנציאל שלו באופן מיטיבי. החל מכיתה ה', ילדי כיתות אלו אף ישתתפו בקורסים במסגרת האוניברסיטה, קורסים ייחודים לילדים מחוננים.
בנוסף, בישובים כמו קריית אונו והרצליה ישנן כיתות מחוננים החל מחטיבת הביניים.
מה ההבדל בין מבחן איתור תלמידים מחוננים של משרד החינוך לבין האבחון הפסיכודידקטי, המומלץ למחוננים?
בכיתה ב', עורך משרד החינוך מבחן ארצי לאיתור מחוננים. הבעיה עם מבחן האיתור הינה שהוא לא תמיד מצליח לשקף את היכולות האמיתיות של כל הילדים ואז, לצערנו, יש לא מעט ילדים מחוננים שמתפספסים מתחת לרדאר. ילדים מחוננים הסובלים מהפרעת קשב יענו על שאלות המבחן במהירות, באימפולסיביות וללא בקרה עצמית ולכן הם ישגו. ילדים מחוננים שהתקשו לרכוש את מיומנות הקריאה בכיתה א', עקב לקויות למידה, עלולים שלא לעבור את השלב הראשון בתהליך האיתור של משרד החינוך - מכיוון ששלב זה מתמקד אך ורק במיומנויות הקריאה, הבנת הנקרא והתפקוד החשבוני. בנוסף, יש ילדים מחוננים שלא צולחים את המבחן מסיבות רגשיות, כמו פרפקציוניזם וחרדת בחינות.
לעומת מבחן האיתור הארצי, האבחון הפסיכודידקטי מאפשר להעריך באופן מדויק את רמת האינטליגנציה (IQ) של הילד, מיומנויות ולקויות למידה בכתיבה ובקריאה, רמת הבנת הנקרא, תפיסה וזיכרון חזותי ושמיעתי, קשיי קשב וריכוז... ולא פחות חשוב, ניתן להעריך את מצבו הרגשי של הילד המחונן.
מה יקרה לילד מחונן שמבחן האיתור של משרד החינוך "פספס" אותו?
ילדים מחוננים שלא מקבלים מענים הולמים לצרכים האינטלקטואלים והרגשיים שלהם בדרך כלל יסבלו מתת-הישגיות. בהמשך הם לא תמיד ייגשו למבחני הבגרות ויוותרו על לימודים אקדמאיים. הם יפריעו בכיתה, יתקשו ביצירת קשרים בינאישיים ובמציאת מיקומם החברתי. בנוסף, הם יחוו תחושת תסכול גדולה מכך שהסביבה לא מכירה ביכולות שלהם. הפער הזה בדרך כלל מוביל לדימוי עצמי נמוך, תחושת חוסר בטחון עצמי, דיכאון ובמקרים מסוימים אף עלולה להתפתח הפרעת חרדה.
בגיל ההתבגרות ובצבא, מחוננים שלא אובחנו, יסבלו מתפקוד לקוי. מערכת היחסים עם ההורים תשתבש בעוצמות גבוהות בהרבה מאשר עם מתבגר רגיל בגלל רגישות ופגיעות היתר המאפיינת אותם.
האם ילדים מחוננים זקוקים לתמיכה רגשית שונה מילד רגיל?
כן. כבר בגיל צעיר הילד המחונן מוצף בגירויים וידע המקשים עליו. הוא זקוק למבוגרים סביבו שידעו כיצד לתווך לו את המידע ולמנוע את אותה "הצפה". לדוגמא: ילד מחונן לא מאובחן, שהשקיע בלימודים למבחן, עלול להתקשות בהבנת אחת השאלות רק בגלל שהוא מוצף בידע רב מעל הממוצע הכיתתי בנושא. הילד ייגש למורה כדי להבין למה היא התכוונה והיא במקום לתווך לו את השאלה, תשלח אותו חזרה לכיסאו בלי שום הסבר, מכיוון שתניח שהוא חכם מספיק בכדי להבין. כתוצאה מחוסר התיווך, הילד עלול להפסיק באותו הרגע לענות על שאלות המבחן, יקבל ציון נכשל ובהמשך הוא יימנע מלימודי אותו המקצוע.
רוב הילדים המחוננים סובלים מפער בין ההתפתחות הרגשית לזו הקוגניטיבית. הפער גורם להם לקשיים חברתיים ופוגע בדימוי העצמי שלהם. במקרים שכאלה חשוב ביותר שהסביבה הביתית והחינוכית יהיו מסוגלות להבין את צרכיהם הנפשיים והרגשיים השונים, בעזרת ייעוץ מקצועי עם פסיכולוג. בין אם הייעוץ הוא להורים בלבד או טיפול פסיכולוגי בילד, בהתאם לגיל ולמקרה.
חשוב שהורים לילד מחונן בכיתה רגילה או בגן רגיל יעדכנו את איש החינוך כיצד המליץ איש המקצוע להתמודד עם הבעיות הרגשיות של הילד שלהם.
לסיום, איזה סוגי אבחונים את ממליצה לערוך ובאיזה גיל?
ילד בגן עירוני צריך לעבור אבחון פסיכולוגי, אם להערכת ההורים הוא סובל משעמום או כי אין לו חברים בגן - בעקבות האבחון יומלץ להורים על פעילויות וחוגי העשרה המתאימים באופן מדויק לתחומי העניין שלו, ולפעמים אף נמליץ על הדלגת כיתה.
ילדים בכיתות א'-ב' שההורים ומחנכת הכיתה מתרשמים מחד מהיכולת הקוגניטיבית הגבוהה שלהם ומאידך הם מגלים קשיי למידה או שיש חשד להפרעת קשב, חייבים לעבור אבחון פסיכודידקטי - בעזרת האבחון נאתר במדויק מה מונע מהמחונן לממש את הפוטנציאל שלו. נוכל גם לדעת אם הילד סובל מלקויות למידה ספציפיות או קשיי קשב וריכוז. בזכות האבחון, יוכל הילד לעבור את מבחן האיתור הארצי בדרכי היבחנות המותאמות לו ונוודא שמשרד החינוך לא יפספס אותו.
החל מכיתה ג', ילדים שלא צלחו את שלב ב', בתהליך איתור מחוננים של משרד החינוך, מומלץ מאוד שיעברו אבחון פסיכודידקטי כדי שנוכל לאתר ולהוכיח את היכולות הגבוהות שלהם כמו גם לשים את האצבע על הקשיים שמנעו מהם לעבור שלב זה של המבחן. בזכות האבחון הפסיכודידקטי, מחוננים אלו יוכלו להשתלב במסגרת החינוכית המתאימה להם, יקבלו את הסיוע לו הם זקוקים וימנע מהם עוול ושנים רבות של סבל.
למידע נוסף בנושא ילדים מחוננים בקרו באתר החדש של מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך - מרכז מומחים באבחון וטיפול בילדים מחוננים.