רכילות
הכתבה נכתבה בשיתוף עו"ד אביתר רגר
יפה (שם בדוי) העבירה את רוב חייה הבוגרים לבדה. בעלה עזב אותה עם שלושה ילדים קטנים וגם הם עם הזמן הלכו והתרחקו. שניים חיים מעבר לים וזה שבארץ לא ביקר אותה שנים. באחרונה היא ספגה עוד מהלומה קשה – היא גילתה שהיא חולה בדמנציה. ההידרדרות הקוגניטיבית במחלה הזאת היא בלתי נמנעת ומחייבת לפעול כמה שיותר מהר כשהמוח עוד צלול כדי להבטיח שגם כשכבר אי אפשר לדאוג לעצמנו – יהיה מי שיעשה זאת על פי רצוננו בצורה שתשרת את האינטרסים שלנו ותיטיב איתנו בערוב ימינו.
יפה, סביר להניח, תזדקק ביום מין הימים לאדם קרוב שתוכל לסמוך עליו שיקבל החלטות חשובות על חייה – על טיפולים רפואיים, התנהלות מול הרשויות, ניהול כספים ועוד. בעבר, האפשרויות שעמדו בפניה ובפני אנשים כמוה שצפויים לאבד את הכשירות המנטלית – היו מוגבלות בצורה בלתי נתפסת.
עד לפני כמה שנים, הדרך היחידה שאפשרה לעשות זאת הייתה על ידי מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט – כאשר זהות האפוטרופוס והסמכויות שלו נקבעו באופן בלעדי על ידי בית המשפט והאפוטרופוס הכללי. במצב כזה, אמנם מתחשבים ברצונו של האדם במידה מסוימת אם הוא עוד יכול להביע אותו, אך אין לו שליטה על התהליך ועל זהות האפוטרופוס. וחשוב מכך – הוא לא יכול לקבוע איך האפוטרופוס ינהג ומה מותר או אסור לו לעשות במסגרת סמכותו.
מפסיקים לחשוב שאנחנו יודעים מה טוב לאחרים
בשנת 2017 נרשמה מהפכה של ממש בתחום הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בישראל. מאז החלת התיקון לחוק בשנת 2017, כל אדם בגיר וצלול במידה מספקת, יכול לחתום על מה שנקרא "ייפוי כוח מתמשך" שמהווה למעשה מעין 'צוואה' לזמן שבו האדם עודנו בחיים, אך לא כשיר מבחינה מנטלית לקבל החלטות בעצמו.
עו"ד אביתר רגר, שעבר את הקורס הראשון בישראל שהכשיר עורכי דין לעסוק בנושא המורכב הזה, מאמין שמדובר בשינוי משמעותי בתפיסה של המדינה את האנשים האלו. "בעבר האמינו שהמערכת יודעת מה טוב לאנשים – יותר מהאנשים עצמם. עכשיו, בעזרת התיקון המהפכני לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עוברים סוף סוף להסתכל על מה שהאדם עצמו רוצה במקום להחליט בשבילו".
בנוסף לקביעה מי יהיה מיופה הכוח ומה תהיה הסמכות שלו, החוק החדש מחייב את מיופה הכוח להתייעץ עם אותו אדם ולברר מה רצונו – גם כשהוא כבר מוגדר כלא כשיר. "היום כבר מבינים שזה לא אפס או מאה – הרבה אנשים אמנם זקוקים למיופה כוח – אבל הם עדיין יכולים לתקשר ולהביע את רצונם – וסוף סוף מפנימים שצריך לכבד את הרצון הזה גם אם הם כבר נמצאים באחריותו של אדם אחר. זו מהפכה בתפיסת תכלית החוק – לא פחות, ואני מברך עליה מאוד", הוסיף רגר.
כל הצדדים יוצאים נשכרים
תהליך מינוי אפוטרופוס הוא ברוב המקרים יקר ומסורבל – לא רק לחוסים עצמם – אלא גם למדינה. בהליך כזה, צריך לשלם אגרה לבית המשפט והאפוטרופוס מחויב לדווח באופן שוטף לרשויות על הנעשה במסגרת סמכותו. אביתר מספר כי "גם המדינה הוציאה לאורך השנים סכומי עתק על הפיקוח הזה ועדיין מצטברים באופן קבוע מאות תיקים שהיא לא מצליחה לפקח עליהם בצורה יעילה".
לכן, התיקון לחוק מייצר מציאות חדשה שבה גם המדינה מרוויחה וגם, כמובן, האזרחים שמקבלים טיפול טוב יותר שבאמת משקף את רצונם. במצב כזה, המינוי נכנס לתוקף ברגע שחלה ירידה בתפקוד המצדיקה זאת – ללא הליך משפטי או אפילו התערבות של עורך דין.
ומלבד החיסכון הכספי, יש כאן כמובן בשורה של ממש באשר ליכולת להמשיך ולנווט את החיים גם כשכבר לא נהיה כשירים לעשות זאת. "לא רק שאנחנו יכולים לבחור את מי שיהיה אחראי עלינו", מדגיש רגר. "אנחנו גם יכולים לקבוע הנחיות מדויקות ומחייבות על האופן שבו הוא יפעל בעניינים שחשובים לנו".
זה יכול להיות כמעט כל דבר שהחוק מאפשר – מההחלטה אם להיות מטופלים בבית חולים או באשפוז ביתי, דרך הבחירה אם להישלח למוסד סיעודי ומתי ועד להחלטות שנוגעות בחיי היום יום כמו השארת מתנות לנכדים בימי ההולדת או שימור התקשורת עם בני המשפחה. כל בקשה במקרה הזה תהיה לגיטימית חוץ מפעולות שנאסרו במסגרת החוק כמו קנייה או מכירה של נכסי מקרקעין בשם הממנה, כתיבת צוואה בשמו, הצבעה בבחירות ועוד.
חיוני לא רק לקשישים
עו"ד רגר רואה במשרדו כיום שלוש קבוצות עיקריות של אנשים שמגיעים לחתום על ייפוי כוח מתמשך. הקבוצה הראשונה היא כמובן אנשים שמאובחנים עם מחלות כמו דמנציה, אלצהיימר או סרטן במוח – שגורמות למרבה הצער לירידה בלתי נמנעת בתפקוד הקוגניטיבי, ואשר מצויים עדיין בשלב של יכולת.
השנייה מונה דווקא אנשים שרחוקים שנות אור מהקבוצה הראשונה. "באופן מפתיע, מגיעים אליי גם אנשים צעירים. הוא מספר: "אלו אנשים שמגיעים לחתום על ייפוי הכוח לפני שהם נוסעים לתקופה ממושכת וצפויים לעסוק בספורט אתגרי – כדי להבטיח שגם אם חלילה יקרה להם משהו – תישאר להם מידה של שליטה על המשך חייהם".
הקבוצה השלישית, הוא מספר, מונה אנשים שהיו עדים לתהליך דעיכה קוגניטיבית אצל בן משפחה קרוב שכלל גם טיפול של אפוטרופוס. רבים שנחשפו למצב הזה מבינים עוד יותר עד כמה חשוב להם לוודא שתהיה להם את היכולת להחליט בנושא החשוב הזה כשהם עוד כשירים לעשות זאת.
עם זאת, עו״ד רגר מאמין שכמו שרובנו מבינים את החשיבות שבעריכת צוואה ועושים זאת גם כשאנחנו לא חושבים שאנחנו קרובים לסוף הדרך – כך חשוב שכולנו נבין את הערך שבייפוי כוח מתמשך. "במידה מסוימת, זה אפילו חשוב יותר מצוואה – מכיוון שכשאנחנו הולכים לעולמנו – אנחנו כבר לא עדים להשלכות ולשינויים שזה יוצר. אבל כשאנחנו נשארים בחיים ומאבדים מהכשירות שלנו – חשוב שנעשה הכול כדי להבטיח שהדברים יתנהלו בדיוק כמו שאנחנו רוצים כדי שנוכל לחיות בכבוד גם בימים הכל כך מורכבים האלו", סיכם.
לפרטים נוספים אודות ייפוי כוח מתמשך, בקרו באתר https://www.rager.co.il/
